התפתחויות עכשוויות במערכת הבריאות

הפרסום המלא נמצא בקישור מצד שמאל

הפרק עוסק בסוגיות הבוערות ביותר במערכת הבריאות, ובהן איזון בין מימון ציבורי לפרטי, התנהלות קופות החולים וההיערכות להזדקנות האוכלוסייה.

מימון המערכת

היציבות בהוצאה הכללית על בריאות והירידה בחלקה של ההוצאה הציבורית מעידות על כך שכדי לקבל טיפול רפואי הולם הישראלים צריכים להוציא יותר כסף מכיסם הפרטי. מגמות אלו מובילות לפער גדל בגישה לשירותי בריאות בין משקי בית בעלי רמות הכנסה שונות ומשקי בית באזורים גיאוגרפיים שונים.

• ההוצאה על בריאות כחלק מהתוצר המקומי הגולמי נשארה יציבה בשני העשורים האחרונים, ועומדת על כ-7 אחוזים מהתוצר, לעומת 10 אחוזים בממוצע במדינות ה-OECD. לעומת זאת, המימון הציבורי כחלק מההוצאה הלאומית הכוללת על בריאות ירד מכ-70 אחוזים ל-61 אחוזים (לעומת כ-77 אחוזים ב-OECD). מגמות אלו, לצד הביקוש הגובר לשירותי רפואה עקב הזדקנות האוכלוסייה והצמצום בכוח האדם הרפואי, תורמים לעליית מחירי הרפואה (יחסית למדד המחירים הכללי). כך גדלים הפערים בגישה אל שירותי רפואה בין משקי בית ברמות הכנסה שונות.

• חלקה של הממשלה במימון שירותי הבריאות נמוך ב-15 נקודות אחוז מהממוצע ב-OECD. כמגמה משלימה חלה עלייה בהוצאה הפרטית על בריאות, מסך ההוצאות של משקי הבית: מכ-4.5 אחוזים בשנת 2000 ל-5.7 אחוזים ב-2015. הסיבה העיקרית לעלייה היא ההוצאה על ביטוחים פרטיים, שעלתה מ-18 אחוזים בשנת 2000 ל-37 אחוזים בשנת 2015. המשמעות היא שהישראלים צריכים להוציא יותר מכיסם הפרטי כדי לקבל טיפול ראוי, במרפאות פרטיות – על ידי רופאים מהמערכת במימון ציבורי – ובשעה שמתקנים במערכת זו אינם מנוצלים. המצב הנוכחי גורם לאי יעילות במערכת, ולפערים גדלים בגישה לשירותי בריאות בין משקי בית בעלי רמות הכנסה שונות ובאזורים גיאוגרפיים שונים.

הגישה לשירותים וחופש בחירה במערכת הציבורית

• מבין התושבים שדיווחו על שימוש בשירותי רפואה פרטיים, 42 אחוזים אמרו שעשו זאת כדי שיוכלו לבחור ברופא המטפל, ו-22 אחוזים נוספים פנו לשירותים פרטיים כדי להשיג תור במועד מוקדם יותר.
• בשנה האחרונה התעצמו שתי מגמות: רכישת מרפאות לביצוע ניתוחים בידי חברות ביטוח בריאות מסחריות, ורכישה מלאה או חלקית של מוסדות רפואיים פרטיים בידי קופות החולים. צעדים אלו מעלים שאלות בדבר העלייה בדרישה לטיפולים רפואיים פרטיים, הוצאות שאינן הכרחיות, חופש הבחירה במערכת והמבנה של מערכת הבריאות בישראל, המשלב בין פרטי וציבורי.

היערכות להזדקנות האוכלוסייה

• הממשלה נקטה כמה צעדים לשיפור השירות הרפואי לקשישים, ובהם: (1) העלאת קצבת הזקנה המרבית לטיפול סיעודי בקשישים ל-5,000 שקלים; (2) ביטול מבחן האמצעים לילדים לשם קביעת סבסוד טיפול ממושך במוסד; (3) הסדרת מעבר מידי של מבוטחים קבוצתיים בביטוח סיעודי של מקומות העבודה לביטוחים של קופות החולים.
• לצד זאת, הטיפול הסיעודי בישראל נחות יחסית למדינות המפותחות. הוא מתבסס ברובו על הוצאה פרטית, מפוצל
  בין גורמים ממשלתיים רבים ונדרש מימון ציבורי כדי לשפרו.