מחקר חדש של מרכז טאוב מראה כי בניגוד לתחזיות הקודרות שלפיהן הבינה המלאכותית תהפוך את מיומנויות הקריאה, המתמטיקה והחשיבה למיותרות, הביקוש לעובדים בעלי מיומנויות יסוד גבוהות רק ילך ויגדל. החוקרים מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס בחנו שלוש מיומנויות יסוד אלה אל מול החשש הממשי שהטכנולוגיה תקטין את הביקוש לעובדים אנושיים.
מיומנויות היסוד שוות זהב בכל גזרות המשק, והתרחבות הבינה המלאכותית עשויה להגדיל את ערכן הכלכלי בשוק העבודה
המחקר, המבוסס על סקר מיומנויות הבוגרים של ה-OECD (PIAAC) לשנים 2022–2023, מראה כי עובדים במקצועות החשופים להחלפה על ידי הבינה המלאכותית, כגון מְפַתחי תוכנה, רואי חשבון, מעצבים, יועצים פיננסיים, משפטנים ופקידים, מתאפיינים ברמה גבוהה יותר של מיומנויות יסוד ומשתכרים בהתאם. עם זאת, המחקר מראה כי התשואה הכלכלית ממיומנויות אלה כמעט זהה עבור עובדים במקצועות החשופים לבינה מלאכותית ועבור אלו שאינם חשופים לה, כך שהמעסיקים צפויים להמשיך לשלם יותר עבור עובדים שיודעים לחשוב, בין שיפעילו את כלי הבינה המלאכותית ובין שלא.
החוקרים בחנו כיצד שילוב כלֵי הבינה המלאכותית ישפיע על שוק העבודה וגילו כי גם במקצועות החשופים ביותר, הפגיעה הצפויה בשכר תהיה מצומצמת מאוד: בתרחיש קיצוני של החלפת רוב העובדים או כולם, לצד גידול זניח בפריון, השכר צפוי לרדת בשיעור מתון של 5% עד 9% בלבד, ואילו בתרחישים ריאליים יותר (החלפה של כרבע מהעובדים ומטה) הירידה תסתכם באחוזים בודדים בלבד.
בתרחיש הסביר יותר, הטמעת הבינה המלאכותית צפויה לחסוך עד עשרות אחוזים בעלויות העבודה ולהביא לגידול של 3.5% עד 9% בפריון. גידול זה צפוי לקזז כל ירידה בשכר כתוצאה מהחלפת עובדים, לפתוח משרות חדשות ולהעלות את הביקוש והשכר עבור עובדים בעלי רמה גבוהה של מיומנויות.
תמרור אזהרה לכלכלה הישראלית: פער גדול במיומנויות היסוד
לצד הבשורה המעודדת על חשיבות המוח האנושי, המחקר מדגיש את הפער הבין-לאומי ברמת מיומנויות היסוד. הרמה של הבוגרים בישראל נמוכה משמעותית – ישראל ממוקמת בין המקום ה-25 ל-27 מתוך 31 מדינות מפותחות שנבדקו. פער זה בולט במיוחד במגזר הערבי והחרדי, אך גם בקרב הציבור הלא-חרדי רמת המיומנויות אינה עולה על ממוצע המדינות המפותחות, אף שישראל היא אחת המדינות המשכילות בעולם במונחים של תארים אקדמיים רשמיים.
השקעה במיומנויות היסוד תביא לשימור ההון האנושי בישראל ולשגשוג המשק גם בעידן של בינה מלאכותית
החוקרים קוראים למקבלי ההחלטות, ובפרט למשרד החינוך ומשרד העבודה, להשקיע ביתר שאת בפיתוח ושיפור מיומנויות היסוד של העובדים. לצד הטמעת כלי בינה מלאכותית במערכת החינוך ובתוכניות להכשרה מקצועית יש להשקיע בחיזוק אוריינות הקריאה, החשיבה המתמטית והיכולת לפתור בעיות מורכבות. כמו כן, יש למנוע שחיקת כישורים ולהקפיד שהשימוש היומיומי בטכנולוגיה בלימודים ובעבודה לא ינוון את היכולות העצמאיות של העובדים והעובדות במשק. החוקרים מדגישים כי השקעה בהון האנושי היא המפתח לצמיחה כלכלית ולצמצום פערים בעידן הטכנולוגי החדש.
מיכאל דבאוי, מעורכי המחקר, אומר: "הנתונים מצביעים על כך שגם בעידן הבינה המלאכותית, שוק העבודה ימשיך לתגמל מיומנויות יסוד בקריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות – אולי אף יותר מהיום. עובדות ועובדים שרוצים לשפר את כושר השתכרותם צריכים להשקיע במיומנויות הללו, והמדינה צריכה להקל עליהם לעשות זאת. המלצה זו מקבלת משנה תוקף לנוכח הרמה הנמוכה של מיומנויות אלו בכוח העבודה הישראלי יחסית לשאר העולם".
פרופ' גיל אפשטיין מוסיף: "הבינה המלאכותית יודעת לקרוא, לחשב ולפתור בעיות במקומנו – אבל מי שלא רכש בעצמו את המיומנויות האלה לא יֵדע להפעיל אותה ולא יֵדע לזהות מתי היא טועה. מיומנויות היסוד הן תנאי לשימוש בטכנולוגיה ולא תחליף לה, ודווקא משום שהמכונה עושה אותן בקלות אסור לנו לוותר עליהן".
פרופ' אבי וייס מסכם: "החשש מאובדן כישורים בסיסיים בעידן המדיה החברתית והמָסַכים הוא אמיתי ומדאיג. נדמה כי רבים מבני הנוער מרגישים שהתפתחות הבינה המלאכותית מייתרת את הצורך להשקיע במיומנויות יסוד, אך במציאות ההפך הוא הנכון: היכולת לעבוד עם הבינה המלאכותית ולצידה תדרוש מדור העתיד מיומנויות מתקדמות אף יותר מאלה הקיימות היום. הכרה במציאות הזאת חשובה לא רק לגופים הממשלתיים, האחראים בין השאר על חינוך ילדינו, אלא גם לכל הורה".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151