לקריאת ההודעה לעיתונות בערבית לחצו כאן.
אירועי השנתיים האחרונות השפיעו רבות על הדמוגרפיה בישראל – בין השאר על הפריון שירד בתחילת המלחמה אך לאחר כמה חודשים שב וזינק, על ההגירה היוצאת שהתחילה להראות סימנים ראשונים של גידול ועל הפערים בגידול האוכלוסייה בין צפון לדרום. פרופ' אלכס וינרב, מנהל המחקר וראש תחום הדמוגרפיה במרכז טאוב, מציג סקירה מעמיקה של המגמות הדמוגרפיות בישראל בשנת 2024, לרבות השינויים בפריון שחלו בעקבות הכוונות להנהיג רפורמה במערכת המשפט והמלחמה, ואת האתגרים שאיתם ישראל עוד צפויה להתמודד.
שיעורי פריון גבוהים מאוד בקרב האוכלוסייה היהודית
שיעור הפריון הכולל בישראל – כלומר מספר הילדים שאישה תלד בהינתן שיעורי הפריון הנוכחיים לפי גיל – ירד מכ-3.10 בשנים 2015–2018 ל-2.84 ב-2023. עם זאת, בחמשת החודשים הראשונים של 2024 נראה שהפריון שינה כיוון, ובמקום להמשיך לצנוח הוא עלה וחזר לרמתו בשנת 2022 ואף עבר אותה במקצת.
התבוננות במגמות אלו לפי קבוצת אוכלוסייה ודת מראה שכיוון חדש זה ברמה הארצית נובע ממגמת עלייה בפריון של הנשים היהודיות בלבד. בחודשים ינואר–מאי 2024 עלה שיעור הפריון של נשים יהודיות חזרה ל-3.10 ילדים לאישה, אף שבקרב כל הקבוצות הדתיות האחרות נמשכה באותם חודשים מגמת הירידה בפריון והוא הגיע ל-2.68, 1.62, 1.64 ו-1.24 ילדים בקרב נשים מוסלמיות, נוצריות, דרוזיות ו"אחרות" (ללא סיווג דתי), בהתאמה.
נתוני הלידות ביוני–יולי – המשקפים התעברויות באוקטובר-נובמבר 2023 – מראים שלמלחמה הייתה השפעה שלילית על שיעורי הפריון בכל האוכלוסיות, אבל באוכלוסייה היהודית, הנוצרית והאחרת הם ירדו באופן החד ביותר לעומת השיעורים בחמשת החודשים הראשונים של השנה. באוכלוסייה היהודית ירידה זו משקפת ככל הנראה את הגיוס ההמוני לשירות מילואים באוקטובר ובנובמבר 2023.
מחודש אוגוסט החל הפריון לעלות. גם זה קרה בכל האוכלוסיות, אבל העלייה הגדולה ביותר הייתה בקרב נשים יהודיות, ובפער ניכר – שיעור הפריון שלהן עלה ל-3.19 ילדים לאישה.
דפוסי פריון אלו מצביעים על הייחודיות של הפריון בישראל בפרספקטיבה בין-לאומית, והם גם מאשרים שהיהודים הם כעת האוכלוסייה בעלת שיעור הפריון הגבוה ביותר בישראל.
לצד הדיווחים על ישראלים השוקלים לעזוב את המדינה – גידול ניכר בהגירה הנכנסת
בשנים האחרונות הגיעו לישראל עולים רבים, ובתשעת החודשים הראשונים של 2024 נשארו רמות העלייה גבוהות יחסית למרות התמשכות המלחמה. העלייה באוקטובר ובנובמבר 2023 אמנם הצטמצמה מעט, אך המלחמה הנמשכת לא הורידה את שיעור העלייה אל מתחת לממוצע בתקופה שקדמה למגפת הקורונה. אדרבה, בינואר–אוגוסט 2024 הגיעו לישראל 23,150 עולים – יותר מאשר בתקופה המקבילה בכל שנה נתונה בין 2012 ל-2021, למעט 2019. עם זאת, העלייה לא הגיעה לרמות הגבוהות שהיו מי שחזו לנוכח התגברות האנטישמיות בחלקים רבים בעולם.
המחקר מראה כי חל גידול ניכר במספר העולים מארצות הברית (29.7%), מקנדה (32.8%) וממדינות אירופיות שלא היו חלק מברית המועצות לשעבר (63.2%). העלייה מצרפת, שממנה הגיעו בעבר רבים מהעולים ממערב אירופה, זינקה ב-92.2%.
אשר להגירה הנכנסת והיוצאת – ככלל, היקף הכניסות והיציאות נטו של ישראלים הוא שקובע בכל שנה נתונה אם ההגירה הייתה שלילית או חיובית. באוקטובר ובנובמבר 2023 היה מספר הישראלים החוזרים גבוה מאוד לעומת כל שנה אחרת, אך הדבר לא נמשך לאורך זמן, וחמשת החודשים הראשונים של 2024 נראו דומים מאוד לשנים קודמות (חוץ משנת 2020). רק ביוני וביולי החלו להיראות סימנים ראשונים לדפוסי הגירה לא רגילים: בחודשים אלו הגיע המספר המוחלט של יציאות נטו של ישראלים – כלומר מספר היציאות פחות מספר הכניסות – ל-251,000 איש. בשום שנה מאז שנת 2012 לא עלה מספר זה באותם חודשים על 190,000.
לדברי עורך המחקר, את מספר היציאות הגדול בשנת 2024 ניתן להסביר, באופן חלקי לפחות, כ"פיצוי" על מספר הכניסות הגדול בשנת 2023. לחלופין ייתכן שהוא נובע מעזיבה של חלק מ-102,000 הישראלים החדשים שעלו מרוסיה או מאוקראינה ב-2022 או ב-2023, שכן בעקבות גל גדול של כניסות לישראל יבוא תמיד גל קטן של יציאות.
ירידה בקצב גידול האוכלוסייה בפריפריה וביישובים יהודיים לא-חרדיים
המחקר בחן לעומק גם את דפוסי גידול האוכלוסייה בכ-1,200 יישובים בישראל בשנים 2013–2022, שבהן עמד הגידול השנתי הממוצע ברמה הארצית על כ-1.9% בשנה.
מן הנתונים עולה כי מלבד ברמת הגולן ובצפון נפת עכו – שבזמן כתיבת שורות אלה עדיין מפונה – גידול האוכלוסייה בצפון המדינה היה איטי הרבה יותר מאשר באזורים אחרים. האזור המפונה כעת בצפון נפת צפת אף התאפיין בשנים 2013–2022 בשיעור גידול שלילי; ובחלק הצפוני של נפת עכו יותר מ-40% מ-18 היישובים המפונים איבדו אוכלוסייה בשנים 2019–2022. היישובים הנותרים בנפות עכו וצפת נמצאים גם הם בתחתית הרשימה, לצד נפות כנרת ויזרעאל-נצרת. בכל אלו עמדו שיעורי הגידול בשנים 2019–2022 על פחות מ-1.2% בשנה – הרבה מתחת לממוצע הארצי. לטענת עורך המחקר, ממצאים אלו משקפים בעיות שהחלו עוד לפני המלחמה הנוכחית, וכל תוכנית רצינית לבנייה מחדש בתקופה שלאחר המלחמה צריכה להביא אותן בחשבון.
מתוך 10 הנפות בעלות הגידול המהיר ביותר בשנים 2019–2022, שש היו ביהודה ושומרון ושתיים מארבע הנותרות היו באזור עוטף עזה בנפות באר שבע ואשקלון. ירושלים נשארה בשנים אלו הנפה בעלת הגידול המהיר ביותר מתוך הנפות שיש להן ליבה עירונית גדולה, והגידול בתל אביב וברמת גן נשאר יציב יחסית. באזורים אחרים במרכז שיעורי הגידול צנחו.
בבדיקה של דפוסי הגידול לפי קבוצת אוכלוסייה נמצא כי בכלל היישובים היהודיים דפוסי הגידול דומים יותר לדפוסים בחברות אחרות בעלות הכנסה גבוהה, שהערים והעיירות שלהן חוו זה מכבר סבבים של התמלאות והתרוקנות, מאשר לדפוסים בחברה הערבית, שבה אין בכלל יישובים שחוו גידול שלילי. שיעורי הגידול ביישובים החרדיים עמדו על 2.8% בלבד והם נמוכים בהרבה משיעור הגידול המוערך של האוכלוסייה החרדית כולה (כ-3.5% בשנה), דבר שמעיד על גידול משמעותי בחלקם של החרדים בערים מעורבות.
בחינת הגידול לפי קבוצות גיל העלתה כי הקבוצה שגדלה בקצב המהיר ביותר באוכלוסייה הכללית היא קבוצת הקשישים, המוגדרת כאן בני 70 ומעלה. ביישובים יהודיים, כולל יישובים חרדיים, גדלה אוכלוסייה זו בכ-6% בשנה, וביישובים ערביים, על אף שונות מעטה בין המגזרים, היא גדלה בכ-5%. בכל קבוצות הגיל האחרות, אך בייחוד מתחת לגיל 45, ניכרת שונות הרבה יותר גבוהה בין קבוצות אוכלוסייה. בקרב בני 25–34, למשל, יש הבדלים עצומים בשיעורי הגידול הממוצעים בין יישובים בעלי רוב יהודי (כולל חרדים) ובין יישובים במגזר הערבי.
פרופ' אלכס וינרב, עורך המחקר, אמר: "האירועים שהתרחשו בישראל בשנתיים האחרונות אירעו על רקע שינויים דמוגרפיים עקביים וממושכים של שונות גדלה והולכת בין יישובים בגידול האוכלוסייה, ירידות בפריון וניצנים של גידול בשיעורי ההגירה היוצאת. השינויים הללו והשסעים שהם משקפים מחייבים תכנון אסטרטגי ארוך טווח ומדיניות אחראית שיאפשרו למדינת ישראל להתמודד עם האתגרים הרבים שנכונו לה בתקופה שלאחר המלחמה, ובראשם שמירה על החוסן החברתי והכלכלי במדינה".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151