על רקע זה גם הוקם כוח המשימה הלאומי לחינוך (ועדת דוברת). קיימת תחושה של משבר על רקע אי-הצלחה במבחנים בינלאומיים, רמת הישגים נמוכה במבחני הצבא, ופערים גדולים בהישגים בבחינות הבגרות בין אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי שונה. גם הידע של תלמידינו בנושאים ציוניים ויהודיים איננו משביע רצון והוא מצטרף לתחושה של אי-נחת בתחום הערכי, שגם לגביה יש נטייה למדוד ולפעול בדפוסי הפעולה המסורתיים של הקניית הידע, דבר שאין לו בהכרח הצדקה.
אנו מצביעים במאמר הזה על הבעיות המדאיגות ביותר, לדעתנו, בחינוך, מתמודדים עם הסיבות לקיומן, ומציעים כיוונים של חשיבה בדרך אל השינוי והצעות לשיפור.