נורמות מקומיות, נורמות תרבותיות ומבנה המשפחה בישראל

בשנים האחרונות מבנה המשפחה בישראל ידע תמורות של ממש, בהן ירידה חוצת מגזרים בשיעור הילודה, ירידה בשיעור הנישואים ועלייה בגיל הנישואים. אף ששיעור הנישואים בישראל דומה לזה שבמדינות המפותחות, מבחינת שיעור הילודה ישראל דומה יותר למדינות מתפתחות שכנות מאשר למדינות המפותחות. ייחודיות זו משפיעה הן על הדמוגרפיה והן על הכלכלה העתידית של ישראל ושל מגוון האוכלוסיות בה.

מחקר חדש של מרכז טאוב בוחן את הקשר בין החלטותיהם של ישראלים על הורוּת ונישואים ובין מצבם של הסובבים אותם. המחקר, שנערך על ידי מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס, מספק כלי לשיפור התחזיות הדמוגרפיות ברמה הארצית והמקומית ולתכנון עירוני מדויק ומותאם יותר למבנה המשפחה העתידי ברשויות המקומיות השונות.

החוקרים התמקדו בשתי סביבות חברתיות העשויות להשפיע על הפרטים במדינה: הנפה הגיאוגרפית, המייצגת באופן גס את השכנים של הפרט ואת אלו הקרובים אליו פיזית; וקבוצת לאום-דתיוּת, המייצגת באופן גס את הדומים לו מבחינה תרבותית. לצורך ביצוע המחקר השתמשו החוקרים בנתונים מסקרי הוצאות והכנסות משקי הבית של הלמ"ס לשנים 2018–2020.

הסביבה התרבותית מתואמת חזק יותר מהסביבה הגיאוגרפית עם הסיכוי להתחתן ועם מספר הילדים

מתוצאות המחקר עולה כי ככל ששיעור הזוגות הנשואים באזור הגיאוגרפי או בסביבה התרבותית של הפרט גדול יותר, כך ההסתברות שלו להיות נשוי גבוהה יותר: עלייה של אחוז בשיעור הנשואים בסביבה התרבותית והגיאוגרפית מתואמת עם גידול בהסתברות לנישואים של הפרט ב-0.5 ו-0.4 נקודות אחוז, בהתאמה. התיאום עם הסביבה התרבותית גדול יותר בכ-25%.

לנורמות הסביבתיות יש השפעה גם על מספר הילדים במשפחה. כל ילד נוסף במשפחה הממוצעת בסביבה התרבותית ובסביבה הגיאוגרפית "מגדיל" את מספר הילדים הצפויים לפרט ב-0.90 ו-0.25, בהתאמה. במקרה זה ה"השפעה" של הסביבה התרבותית גדולה בהרבה מזו של הסביבה הגיאוגרפית – פי שלושה וחצי.

הבדלים בין אוכלוסיות

החוקרים מצאו שככלל, ישנה שונות במשקלן היחסי של נורמות תרבותיות מקומיות וארציות עבור אוכלוסיות שונות. בעיקר, פרטים ערבים מתואמים יותר עם שכניהם המקומיים מאשר יהודים.

בכל הנוגע לילודה, ממצאי המחקר מראים שערבים רגישים יותר לסביבה הגיאוגרפית ופחות לסביבה התרבותית מאשר יהודים ואחרים. כמו כן, בממוצע, יהודים לא-חרדים ואחרים רגישים פחות לסביבה התרבותית מאשר חרדים. מעניין לציין כי גודל המשפחה של פרטים המשתייכים למגזר החרדי או הערבי – שלעיתים נתפסים כמבודדים יותר, גם ביישובים מעורבים – מתואם עם גודל המשפחה של שכניהם לא פחות משגודל המשפחה של יהודים לא-חרדים מתואם עם זה של שכניהם. אשר לנישואים, נראה שבקרב יהודים לא-חרדים התיאום עם הסביבה הגיאוגרפית דומה לתיאום עם הסביבה התרבותית, בעוד בקרב חרדים אין כלל תיאום עם הסביבה הגיאוגרפית.

 יותר השכלה פירושה יותר נישואים, אך לא בהכרח יותר ילדים

במחקר נבדקה גם תרומתם של משתנים אחרים, כגון השכלה ותעסוקה, להסתברות להינשא ולחיזוי מספר הילדים. החוקרים מצאו כי בפיקוח על הקשרים הנורמטיביים (הסביבה התרבותית והסביבה הגיאוגרפית), השכלה שומרת על כושר הניבוי שלה עבור נישואים אבל מאבדת מעט מחשיבותה בניבוי מספר הילדים. לעומת זאת, תעסוקה מנבאת הורות ונישואים באופן מובהק כאשר הקשרים הנורמטיביים מובאים בחשבון.