Taub Center

תמכו בנו

  • על אודות
    • משימה, היסטוריה
    • חוקרים וצוות
    • דירקטוריון ואסיפה כללית
    • עמיתי תוכניות המדיניות
    • מועצה בין-לאומית מייעצת
    • מדיניות ארגונית
    • דרושים
  • מחקר ופרסומים
    • באילו תחומים אתם מתעניינים?
      • כל המחקרים
      • כלכלה
      • בריאות
      • רווחה
      • חינוך
      • שוק העבודה
    • איזה סוג תוכן אתם מחפשים?
      • וידאו
      • פודקאסט
      • הודעות לעיתונות
    • על מה כולם מדברים?
      • #ישראל במלחמה
      • #הגיל הרך
      • #סביבה ובריאות
      • #דמוגרפיה
  • פעילות והשפעה
    • אירועים
    • השפעה
  • בלוג
  • בתקשורת
    • הודעות לעיתונות
    • כתבות
    • וידאו
    • פודקאסט
  • צור קשר
    • פנו אלינו
    • הזמנת הרצאה
  • פרסומים מרכזיים
    • דוח מצב המדינה
    • תמונת מצב המדינה
הרשמה לניוזלטר
  • English
  • עברית

ניוזלטר

הירשמו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים

הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

ראשי » מחקרים » מקורם של הפערים בתקצוב החינוך היסודי הרשמי

מקורם של הפערים בתקצוב החינוך היסודי הרשמי

אפריל 2025
להורדת המחקר המלא »

מחבר/ת

נחום בלס

נחום בלס

חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות החינוך

לביוגרפיה >

חיים בלייך

חוקר

לביוגרפיה >

 

מחקר חדש של מרכז טאוב בוחן את הסיבות לפערים בתקציב לכיתה ולתלמיד במערכת החינוך היסודי בין החינוך הממלכתי העברי, החינוך הממלכתי-דתי והחינוך הממלכתי הערבי בשנים 2014–2023.

המחקר בחן את הגורמים המרכזיים המשפיעים על תקצוב בתי הספר, בהם מדד הטיפוח של בית הספר, גודל בית הספר, יום לימודים ארוך וקיומן של כיתות נפרדות עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים, ובחן עד כמה הם משפיעים על ההבדלים בתקצוב בתי ספר ממגזרים וסוגי פיקוח שונים.

מדד הטיפוח: מדד הטיפוח מדרג את בתי הספר לפי הרמה החברתית-כלכלית הממוצעת של תלמידיהם. ככל שמדד הטיפוח גבוה יותר – כלומר האוכלוסייה חלשה יותר – כך ההקצאה לכיתה ולתלמיד גדולה יותר. היות שבמהלך התקופה שנחקרה השיפור במצב החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הדתית בישראל, שילדיה מתחנכים על פי רוב בחינוך הממלכתי-דתי, היה גדול יותר בהשוואה לשאר האוכלוסיות, הרי שתהליך זה פעל להקטנת ההקצאה לחינוך הממלכתי-דתי ולצמצום פערי התקצוב בינו ובין החינוך הממלכתי העברי.

גודל המוסד: ככל שבתי הספר קטנים יותר, התקצוב לכיתה – וביתר שאת התקצוב לתלמיד – גבוה יותר. הסיבה לכך היא שהמוסדות הגדולים מתאפיינים בכיתות שבהן יותר תלמידים בממוצע; מאחר שעל פי שיטת התקצוב עיקר התקציב מותנה במספר הכיתות ולא במספר התלמידים, התקציב לתלמיד במוסדות קטנים גבוה יותר. המחקר גם מראה שבמהלך התקופה חל צמצום ניכר במספר התלמידים בכיתה, וכיום כמעט אין כיתות שיש בהן יותר מ-36 תלמידים, וקטן מאוד מספר הכיתות המונות בין 32 ל-36 תלמידים.

חינוך מיוחד: ככלל, עצם קיומן של כיתות נפרדות לחינוך מיוחד אינו מעלה באופן ניכר את ההוצאה הממוצעת לכיתה בהשוואה למוסדות שאין בהם כיתות כאלה. עם זאת, בשל מספר התלמידים הקטן בכיתות לחינוך מיוחד, ההקצאה לתלמיד גדֵלה באופן ניכר.

יום לימודים ארוך: השתתפות בית הספר בתוכנית יום לימודים ארוך מקנה לו תוספת ניכרת של שעות עבודה של מורים, והדבר מתבטא בתקצוב גבוה יותר הן לכיתה והן לתלמיד. יום לימודים ארוך מופעל בעיקר בבתי ספר בעלי מדד טיפוח גבוה.

מגזר וסוג פיקוח: השפעת גורם זה באה לידי ביטוי בעיקר על ידי הוספת שעות תפילה ושעות רב בחינוך הממלכתי-דתי, והוספת שעות בחינוך הממלכתי הערבי במסגרת תוכניות חומש שנועדו בין השאר לחזק את החינוך במגזר זה.

למרות צמצום הפערים – החינוך הממלכתי הערבי ממשיך להיות מתוקצב פחות בהשוואה לחינוך היהודי, והחינוך הממלכתי-דתי מתוקצב גבוה יותר משאר חלקי המערכת

על פי תוצאות המחקר, במהלך התקופה הנחקרת הצטמצמו הפערים בין המגזרים וסוגי הפיקוח השונים. מהניתוח הרב-משתני עולה כי:

  • הפער בתקצוב לכיתה בין החינוך הממלכתי העברי והחינוך הממלכתי-דתי הצטמצם מכ-5% בתחילת התקופה לכדי פער של פחות מ-2% בשנים האחרונות, ובמונחי תקצוב לתלמיד הוא הצטמצם מכ-9% לפער של פחות מ-3%.
  • הפער בין החינוך הממלכתי-דתי לחינוך הממלכתי הערבי בתקצוב לכיתה הצטמצם עד שנת 2021, אך לאחר מכן חזר לרמתו בתחילת התקופה. בתקצוב לתלמיד הפער הצטמצם לאורך התקופה מכ-15% לכ-12%.

 

 

מחקרים נוספים בנושא

משבר החינוך המיוחד בגני הילדים: מספרים, מגמות ופערים

משבר החינוך המיוחד בגני הילדים: מספרים, מגמות ופערים

מרכז טאוב מפרסם מחקר חדש ומקיף על המשבר בחינוך...

שרית סילברמן נחום בלס
מגמות בהשכלה בחברה היהודית: מבט לאורך זמן לפי קבוצות מוצא

מגמות בהשכלה בחברה היהודית: מבט לאורך זמן לפי קבוצות מוצא

המתח העדתי היה ועודנו אחד הנושאים הטעונים בשיח הישראלי....

חיים בלייך גיל אפשטיין
מערכת החינוך בישראל 2020–2024: מערכת שמרנית במציאות תזזיתית

מערכת החינוך בישראל 2020–2024: מערכת שמרנית במציאות תזזיתית

פרק זה בוחן את מצבה של מערכת החינוך בישראל...

נחום בלס
אי-שוויון בהתאמות לתלמידים עם לקויות למידה בבחינות הבגרות והשפעתו על הישגים

אי-שוויון בהתאמות לתלמידים עם לקויות למידה בבחינות הבגרות והשפעתו על הישגים

שיעור התלמידים המקבלים התאמות בבחינות הבגרות בישראל על רקע...

שרית סילברמן אלכס וינרב נחום בלס

על אודות  

  • משימה, היסטוריה
  • חוקרים וצוות
  • דירקטוריון ואסיפה כללית
  • עמיתי תכניות המדיניות
  • מדיניות ארגונית
  • דרושים

מחקר

  • דוח מצב המדינה
  • תמונת מצב המדינה
  • כל המחקרים
  • כלכלה
  • חינוך
  • בריאות
  • רווחה
  • שוק העבודה

תכנים נוספים

  • בלוג
  • סרטונים
  • פודקאסט
  • אינפוגרפיקות

פעילות והשפעה

  • אירועים
  • השפעה
  • הודעות לעיתונות

צור קשר

  • הזמנת הרצאה
  • פנו אלינו

ניוזלטר

הצטרפו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים:
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

בניית אתרים: anova