ישראל היא מדינה שיש בה שתי כלכלות

מוקדם יותר החודש הציג ה-OECD את הסקר הכלכלי על ישראל לשנת 2018, שהציג מגמות שמוכרות לנו היטב במרכז טאוב: מצד אחד, מידע שמציג את ההשתפרות יוצאת הדופן של ישראל בהשוואה למדינות אחרות בארגון, ומצד שני סימנים לכך שחוסר השיוויון בישראל צומח. 

הנתונים הובילו אותי לשאלה, שאותה אני נשאר רבות: כיצד ישראל של ה"סטארט-אפ ניישן" שהצמיחה את Waze, מובילאיי וצ'קפוינט, ויש בה מספר גבוה במיוחד של פטנטים ביחס לתמ"ג, היא אותה ישראל שבה השכר נמוך והמחירים גבוהים. ישראל שבה אי השיוויון גדול וממשיך לצמוח ושיעור העוני לפי ההכנסה הפנויה הוא הגבוה ביותר ב-OECD?

התשובה היא שבישראל פועלות למעשה שתי כלכלות במקביל. הכלכלה הישראלית יחודית בכך שהייצוא שלה מתבסס בעיקר על חברות הייטק. מגזר ההייטק בישראל מתאפיין בפיריון גבוה ובשכר גבוה, אך כולל רק 9% מכוח העבודה במדינה. 

באופן כללי, היינו מצפים שתעשייה מצליחה כל כך תשפיע בצורה חיובית על שאר המשק, כשיותר ויותר עובדים ישאבו אליה. בפועל, העובדים בתעשיית ההייטק ובתעשיות מתקדמות אחרות הם בעלי כישורים גבוהים במיוחד, דבר שמקשה על עובדים בעלי כישורים נמוכים יותר להתקדם לתעשיות האלו – על אף הדרישה הגבוהה לעובדים נוספים. 

בשל התנועה הנמוכה של עובדים בין התעשייה המקומית לתעשייה שעוסקת בייצוא, היעילות, הפיריון והשכר אינם עולים בחלק הארי של הכלכלה המקומית, למרות הצלחת מגזר ההייטק.