מקרה התעללות נוסף במעון לפעוטות – מה ניתן ללמוד מהמגמה בשנים האחרונות?

החשד לאלימות שנחשף היום (5.10.26) בפעוטון פרטי ברעננה, שבו נעצרו שלוש מטפלות-מחנכות בעקבות חקירה סמויה שנפתחה לאחר הגעת פעוט כבן 11 חודשים לבית החולים עם חבלה באוזנו, מעורר שוב דאגה ציבורית עמוקה. נדמה כי מקרי ההתעללות מתרבים, אך לא תמיד התמונה המוצגת בתקשורת משקפת נאמנה את המציאות.

להלן נייר קצר שנכתב על ידי ד"ר כרמל בלנק, חוקרת ביוזמה לחקר התהוות אי השוויון בגיל הרך במרכז טאוב, וכולל נתונים המאפשרים לבחון את היקף מקרי הפגיעה בפעוטות במעונות בשנים האחרונות. במסמך מוצעים מספר הסברים אפשריים למגמות העולות מהנתונים.

תמונת המצב במעונות לגיל הרך

כבסיס לבחינת המגמות בשנים האחרונות, ארגון בטרם שיתף עם מרכז טאוב נתונים על תמותת פעוטות בגילי לידה עד 3 במסגרות חינוך וטיפול. חשוב לציין כי הנתונים מתייחסים למוות כתוצאה מפגיעה בלתי מכוונת בפעוטות, שקרתה במעון.

הנתונים מצביעים על שיא של שבעה מקרי תמותה בשנת 2017. לאחר יישום חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות בשנת 2019, ובהמשך העברת הסמכויות על המעונות למשרד החינוך וכניסת תקנות הפיקוח לתוקף, חלה ירידה חדה ומספר מקרי התמותה התייצב על מקרה אחד בשנה בשנים 2020–2023.

מגמה חיובית זו הגיעה לשיאה בשנים 2024 ו-2025, שבהן לא נרשם אף מקרה תמותה של פעוט במסגרות אלו. לעומת זאת, בשנת 2026 מסתמן היפוך חד ופתאומי של המגמה: עד היום מתו ארבעה פעוטות במסגרות החינוך. נתון זה מדאיג ביותר, ויש לבחון אם הוא יישאר בגדר חריגה נקודתית או שהוא מסמן את תחילתה של מגמת עלייה מחודשת במקרי התמותה.

מגמות בדיווח על מקרי התעללות במעונות ובתיקי החקירה במשטרה

בחינת נתוני המשטרה והפרקליטות על חשדות לאלימות כלפי פעוטות בגילי לידה עד 3 מעלה תנודתיות רבה בשנים 2023-2026 (תרשימים 2 ו-3).

בתרשים 2 ניכרת ירידה כללית במספר תיקי החקירה שנפתחו במשטרה בגין תלונה על פגיעה בפעוטות במעונות לגיל הרך, מ-168 תיקים בשנת 2023 לכ-75 תיקים בשנת 2026 (תחזית על בסיס נתוני שמונת החודשים הראשונים של השנה) – כלומר, פחות ממחצית. בבחינה שנתית ניכרת ירידה חדה ל-91 תיקים בשנת 2024, שייתכן שנבעה מהסטת הקשב הציבורי ומשיבוש השגרה בעקבות מלחמת 7 באוקטובר. בשנת 2025 נרשמה שוב עלייה חדה ל-113 תיקים, ואפשר שהיא מבטאת חזרה מסוימת לשגרה. הנתונים המצטברים לשנת 2026 (50 תיקים עד אוגוסט) מצביעים על היקף שנתי צפוי נמוך אף מזה שנרשם ב-2024.

העלייה במספר התיקים שנפתחו במשטרה בשנת 2025 תואמת את נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המצביעים על גידול חד בבקשות של גורמי הפיקוח ושל ההורים לצפות בהקלטות המצלמות: בשנת 2025 התקבלו במשרד החינוך 973 בקשות לפתיחת הקלטות מצלמות במעונות – עלייה של כ-13% לעומת 2024 (859 בקשות) ועלייה חדה של כ-64% לעומת התקופה שבין פברואר 2022 לאפריל 2023 (594 בקשות בפרק זמן של 14 חודשים). כ-69% מכלל הבקשות ב-2025 הוגשו ביוזמת הורים. בדוח לא הופיעו נתונים לשנת 2026.

תרשים 3 מראה כי כ-43% מהתיקים נסגרו או נגנזו ב-2023 ו-30% ב-2024, ואילו בשנת 2025 עלה שיעורם ל-54%. נכון לאוגוסט 2026 עומד שיעור סגירת התיקים על 22%. ייתכן שבגלל שטרם הסתיימה השנה חלק מהתיקים שנפתחו עדיין נמצאים בחקירה, ולכן שיעור נמוך אינו מעיד בהכרח שיותר תיקים הועברו להמשך הליכים.

הסברים אפשריים למגמות ומחשבות על הפיקוח באמצעות מצלמות

אפשר לבחון את העלייה בדיווחים ובבקשות לצפייה בהקלטות המצלמות בשנת 2025, לצד התנודתיות הכללית, בהקשר חברתי-מערכתי רחב:

1. גורם ראשון שעשוי להסביר את העלייה בתלונות הוא שחיקה נפשית בתקופת המלחמה: שנות הלחימה המתמשכות הובילו לשחיקה נפשית קשה ולצמצום משאבים קהילתיים ואישיים – הן בקרב צוותי החינוך והטיפול והן בקרב ההורים (כפי שעולה גם ממחקרים אחרים של מרכז טאוב, למשל וקנין 2026). מצב זה עשוי להתבטא במקרים רבים יותר של שבירה – הן של צוותים (באלימות או בהתנהגות שאינה הולמת) והן של הורים, שסבלנותם להתמודד עם מצבים מורכבים. נתון התומך בסברה זו הוא ששיעור התלונות שהוגשו במשטרה לאחר צפייה בחומרים המצולמים עלה מ-9% בשנת 2024 (במעונות פרטיים) ל-15% בשנת 2025.
2. גורם שני הוא הירידה באמון בכלל המוסדות הציבוריים, שעשויה להגביר את החשדנות בין הורים לצוותים ולהוביל לעלייה בדרישה לבקרה ישירה באמצעות מצלמות. סברה זו נתמכת בכך שלמרות העלייה בבקשות לצפייה בהקלטות המצלמות, שיעור הבקשות שהסתיימו בתלונה במשטרה נותר נמוך (כאמור, כ-15% בשנת 2025 במעונות הפרטיים, ושיעור דומה של 16% במעונות המסובסדים).
3. גורם שלישי אפשרי הוא משבר כוח האדם הכרוני במערכת החינוך לגיל הרך. מחסור חמור וממושך בכוח אדם איכותי, שכר נמוך, תנאי עבודה קשים ותקינה מצומצמת, שמשמעותה מספר רב של ילדים לכל מטפלת, יוצרים עומס יתר על המטפלות. עומס זה מגביר את השחיקה, פוגע באיכות הטיפול ומעלה את הסיכון לאירועים חריגים. עומס הילדים ייתכן וגם פוגע ביכולת המטפלות לספק לילדים סביבה בטוחה, דבר אשר יכול להסתיים בפגיעה שאיננה מכוונת שיכולה להיות קטלנית.

לצד גורמי הלחץ שנסקרו כאן, נראה כי בשנים האחרונות עיקר המאמצים להתמודד עם האלימות במעונות התמקדו בפיקוח באמצעות מצלמות, ומנובמבר 2024 אף הותר לפתוח את שידוריהן (בהסכמת ההורים) גם לצפייה רציפה בזמן אמת. העלייה במספר התלונות בשנת 2025 מרמזת כי מצלמות לבדן אינן הפתרון, ואף עלולות להיות להן השלכות שליליות:

• פגיעה במאמצי החקירה וסגירת תיקים בהיעדר תיעוד: הפרקליטות מציינת כי מאחר שפעוטות אינם יכולים למסור עדות, פענוח העבירות תלוי כמעט לחלוטין בחומרים המצולמים (דוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת). כתוצאה מכך, כאשר מתעורר חשד אך אין לגביו תיעוד במצלמות, תיקים עלולים להיסגר במהירות בשל היעדר ראיות מספיקות, דבר זה עשוי להסביר את הזינוק בשיעור סגירת התיקים ל-54% בשנת 2025.
• הסטת משאבים מפתרונות שורש: ההתמקדות במעקב טכנולוגי מסיטה תקציבים וקשב ניהולי מאמצעים תשתיתיים היעילים יותר בצמצום השחיקה ומקרי האלימות, כגון הדרכה פדגוגית שוטפת, הכשרת צוותים, ליווי מקצועי והגדלת היצע כוח האדם.
• פגיעה בצוותים ובפעילות החינוכית כתוצאה משידור חי מקוון: תיקון החוק המאפשר להורים לצפות בנעשה במעון בשידור חי (מנובמבר 2024) יוצר סביבת עבודה חשדנית ופוגע בשלומות נשות הצוות, שרובן עושות את מלאכתן נאמנה למרות התנאים הקשים. חשוב להדגיש, כי אמנם אין זה שיעור זניח כאשר בערך אחד מכל שישה מקרים של פתיחת מצלמות הוביל ב-2025 להגשת תלונה (16% מכלל המקרים, במעונות מסובסדים ופרטיים), אך עדיין ב-84% מהמקרים הצפייה בהקלטות לא הובילה לתלונה.

מסקנות ומבט לעתיד

הנתונים מהשנים האחרונות מצביעים על מגמה מעורבת: לצד ירידה כללית ומבורכת במקרי הפגיעה בפעוטות מאז החלת הרגולציה במעונות, ניכרת תנודתיות מתמשכת בדיווחים ובתלונות במשטרה. בשנת 2026 אף נצפתה עליה מדאיגה במקרי התמותה במעונות היום. תנודות אלו מוכיחות שהמצלמות והאכיפה הטכנולוגית אינן פתרון קסם למצוקות המערכת. כדי לשמור על מגמת השיפור ולהבטיח מוגנות מלאה לפעוטות יש להפנות את עיקר המשאבים לחיזוק הגורם האנושי – שיפור תנאי ההעסקה של צוותי החינוך והטיפול, הפחתת השחיקה והעומסים, ושיקום האמון ההדדי בין ההורים לצוותים.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

לפרטים נוספים ולתיאום ראיון ניתן לפנות להדר הורן, דוברת מרכז טאוב: 050-6207943