חינוך וטיפול לגיל הרך בישראל: מבט-על

המחקר נערך במסגרת יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, שפעילותה נתמכת על ידי קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב

לפי נתוני הלמ"ס, ב-2022 היו בישראל כ-1,286,000 ילדים בגילי לידה עד שש, ועד 2032 צפוי מספר הילדים בקבוצת גיל זו להגיע ל-1,476,000. חוקרות מרכז טאוב, ד"ר שרית סילברמן וד"ר כרמל בלנק, מתמקדות באתגרים הייחודיים העומדים לפני קובעי המדיניות על מנת לשפר את איכות מסגרות החינוך והטיפול לגיל הרך.

תחזיות דמוגרפיות לעשור הבא: מיהי אוכלוסיית הגיל הרך?

בשנת הלימודים 2022/23 היו רשומים כ-520,000 ילדים לגנים רגילים וכ-27,000 ילדים לגנים של החינוך המיוחד. משנת הלימודים 2018/19 ועד 2022/23 גדל מספר הילדים בגנים הרגילים ב-3.9%, בעוד מספר הילדים בגני החינוך המיוחד גדל בקצב מהיר פי חמישה – 20.3%. לנוכח העלייה בשיעור הילדים עם צרכים מיוחדים תזדקק מערכת גני הילדים בשנים הבאות לעוד אנשי ונשות צוות בעלי הכשרה בחינוך מיוחד.

המחקר מדגיש את חשיבותם של נתונים מקיפים על ילדים עם צרכים מיוחדים, לרבות הבחנה בין אלה שלומדים בגנים נפרדים של החינוך המיוחד ואלה שמשולבים בגנים רגילים, לצד נתונים סוציו-דמוגרפיים של הילדים ומידע על סוג הלקות שלהם. נתונים אלה קריטיים על מנת להעריך את מערכת החינוך המיוחד בגיל הרך ולוודא שילדים מכל קבוצות האוכלוסייה ומכל השכבות החברתיות-כלכליות מקבלים הזדמנות שווה ללמוד במסגרות חינוך שהולמות את צורכיהם, אולם נראה כי מסגרות אלו אינן בנמצא.

התפתחויות במדיניות הגיל הרך בשנה החולפת

במאי 2023 הציגו ראש הממשלה, שר האוצר ושר החינוך תוכנית חומש שנועדה לחולל מהפכה במסגרות החינוך לגיל הרך. לתוכנית שלוש מטרות מרכזיות: הקלה ביוקר המחיה, הרחבת מערך המעונות המורשים ושיפור איכות החינוך והטיפול במעונות המורשים.

הקלה ביוקר המחיה – בסעיף זה התוכנית כוללת שני רכיבים: הגדלת הסבסוד שמקבלים מעונות הסמל מהמדינה, ומתן נקודות זיכוי ממס הכנסה להורים עובדים לילדים עד גיל שלוש, ששווין יכול להגיע ל-470 ש"ח לחודש לכל הורה, עבור כל ילד (עד 940 ש"ח בחודש לזוג הורים). עם זאת, עבור משפחות רבות שילדיהן שוהים במעונות יום פרטיים – כ-75% מכלל הילדים שבמסגרות החינוך לגיל הרך – הטבות אלו מפחיתות רק חלק קטן מהמעמסה של שכר הלימוד הגבוה במעונות, שיכול להגיע ל-5,000 ש“ח לחודש לילד ואף עלול להוסיף ולעלות.

עבור משפחות שילדיהן רשומים למעונות יום מסובסדים, ההקלה משמעותית יותר. נוסף על נקודות המס, הגדלת הסבסוד תתבטא בחיסכון של כ-500 ש“ח לחודש בממוצע עבור כל ילד, אך כאמור, רק כרבע מהילדים במסגרות החינוך לגיל הרך רשומים למעונות אלו, ומתוך משפחותיהם, מספרן של אלו הזכאיות נוסף על הסובסידיה המוגדלת גם לנקודות הזיכוי במס נמוך. בעיה נוספת היא שאין די מעונות יום מסובסדים, ולכן גם אם משפחה מבקשת לשלוח את ילדיה למעון כזה לא תמיד קיימת אפשרות מעשית לכך במקום מגוריה.

הרחבת מערך המעונות המורשים – התוכנית מייעדת תקציבים גדולים לבניית מעונות מסובסדים כדי להגדיל את שיעור הילדים השוהים בהם, שעומד כיום על כ-25% בלבד. החוקרות מציינות כי כבר היום התקציב לבניית מעונות יום איננו מנוצל במלואו על ידי הרשויות המקומיות, בייחוד ברשויות הערביות, ומדגישות שהתוכנית איננה מטפלת בחסמים הרבים העומדים כיום בפני בניית מעונות יום.

שיפור איכות החינוך והטיפול במועונות המורשים – סעיף זה כולל הגדלה של שעות ההדרכה לצוותים, הרחבת מערך ההכשרות ושיפור יחס התקינה במעונות (היחס בין מספר נשות צוות למספר מספר הילדים). כמו כן, כדי למשוך לתחום כוח אדם איכותי ניתן מענק התמדה כספי למטפלות-מחנכות, שיתפרש על פני כשנה וחצי. החוקרות רואות במרכיב אחרון זה צעד חשוב, ששם דגש על מחויבות המדינה לספק חינוך איכותי גם בגילי לידה עד שלוש. עם זאת, לדבריהן, התוכנית אינה מטפלת בצורה יסודית ומעמיקה בשיפור תנאי העבודה בתחום ובמשיכת כוח אדם איכותי והשארתו במערכת.

משבר כוח האדם בתחום החינוך-טיפול

כדי לעמוד על חומרת משבר כוח האדם במעונות היום לילדים בני שלושה חודשים עד שלוש שנים ערכה ד"ר כרמל בלנק סקר בקרב מחנכות-מטפלות ומנהלות במעונות יום. ממצאי הסקר מציירים תמונה מדאיגה: יותר מ-80% מהמנהלות במעונות המסובסדים ושני שלישים מהמנהלות במעונות הפרטיים דיווחו על מחסור בכוח אדם לפחות יום או יומיים בשבוע. רבות מהמשיבות דיווחו על מחסור בכוח אדם שלושה ימים בשבוע ויותר.

יותר מ-90% ממנהלות המעונות שהשיבו לסקר דיווחו על קשיים בגיוס נשות צוות חדשות, וכמעט 60% מהמטפלות במעונות המסובסדים ו-40% מהמטפלות במעונות הפרטיים דיווחו שלעיתים קרובות הן שוקלות להתפטר. הסיבה הנפוצה ביותר הייתה השכר נמוך. סיבות אחרות שצוינו היו שהעבודה קשה מדי ושיש יותר מדי ילדים בקבוצה.

חלופות מדיניות

לנוכח ממצאי המחקר החוקרות מציעות מספר חלופות מדיניות שעשויות להבטיח חינוך וטיפול איכותיים לילדים בגיל הרך בישראל:

השקעה בתשתיות במערכת החינוך – אוכלוסיות החרדים והערבים הולכות וגדלות, וכדי להבטיח שיהיו עבורן מספיק מוסדות חינוך נדרשת השקעה נרחבת בתשתיות, במיוחד לנוכח שיעורי העוני הגבוהים בקרבן.

כוח אדם – משבר כוח האדם במעונות היום, הן מבחינת הכמות והן מבחינת האיכות, הולך ומחריף. יש להשקיע משאבים בהגדלת מספר נשות הצוות ולהבטיח שמטפלות איכותיות ייכנסו לתחום ויישארו בו. כדי להשיג זאת יש לפעול לשיפור מקיף ומשמעותי בתנאי העבודה, כולל העלאה של השכר, פיתוח מסלולי הכשרה והתקדמות מקצועיים והפחתת העומס המוטל על המטפלות באמצעות צמצום התפוסה במעונות.

חינוך מיוחד – לגידול במספר הגנים לחינוך מיוחד ולהבדלים במידת הנגישות של קבוצות אוכלוסייה שונות לגנים אלו יש השלכות מרחיקות לכת על רווחת הילדים בטווח הארוך. נדרשת השקעת משאבים באיסוף נתונים כדי ללמוד על היקף התופעה.