יום האישה הבין-לאומי הוא הזדמנות טובה להרהר בניסיונות לקדם שוויון בשוק העבודה ובהתפתחויות האחרונות בתחום

08.03.2023

ליאורה בוורס, סמנכ"לית מרכז טאוב, בפוסט לכבוד יום האישה הבין-לאומי

גם בשנת 2023 מחקרים רבים – ובהם מחקרים של מרכז טאוב – מעידים שפער השכר הכולל בישראל בין גברים ונשים הוא מן הגדולים במדינות ה-OECD ולא חלו בו שינויים של ממש בשנים האחרונות.

כאישה יהודית חילונית אני מוטרדת במיוחד מכך שהפערים המגדריים הגדולים ביותר התגלו בקבוצת האוכלוסייה שאליה אני משתייכת – יהודים לא חרדים: 37% בשכר ברוטו ו-25% בשכר השעתי. נדהמתי לגלות שאפילו אחרי שמביאים בחשבון הבדלים בשעות העבודה, בענף התעסוקה, במשלח היד ובגורמים אחרים שמשפיעים על השכר, עדיין יש הבדל של 10% לטובת הגברים בקבוצה זו. את הפער העצום הזה בהכנסות אפשר לייחס ככל הנראה להבדלים מגדריים – בין שמדובר באפליה גלויה ובין שמדובר בהבדלים בסגנון המשא ומתן שאנחנו מנהלים מול המעסיקים ובתוצאותיו.

עם זאת, יש כמה מגמות מעודדות הקשורות לפערי השכר במגזר החרדי ובמגזר הערבי. בין 2014 ל-2018 הצטמצמו פערי השכר בקרב החרדים והגיעו ל-6% לטובת הנשים, כנראה בגלל המשך כניסתם של גברים חרדים לא מיומנים לשוק העבודה. במגזר הערבי, אף שהתרחבות הפערים מדאיגה – עד 2014 לא היו כלל פערי שכר וכיום הם עומדים על 15% – היא משקפת ככל הנראה את הגידול הנמשך במספר הנשים הערביות הנכנסות לשוק העבודה בפעם הראשונה.

התיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, שנכנס לתוקף בשנת 2022, הוא נקודת ציון חשובה במאמצים הנמשכים לצמצם את פערי השכר המגדריים בישראל. הוא מחייב מעסיקים גדולים להפיק מדי שנה דוח המפרט את פערי השכר בין גברים ונשים ולפרסם אותו הן במקום העבודה והן בציבור.

כסמנכ"לית וכאמא אני מקווה שהעיסוק המוגבר בנושא זה – הן בציבור הרחב והן בקרב עובדי החברות, יביא לצמצום פערי השכר המטרידים והמתמשכים בין גברים ונשים בישראל.