השרפות עולות לנו בבריאות. האם גם החומרים המשמשים לכיבוין?

לכולנו ברור ששריפות גורמות לנזקים חמורים לבריאות הציבור ולסביבה – החל משאיפת עשן מסוכן ועד להרס מערכות אקולוגיות שלמות. אלא שלצד האש, לעיתים רבות גם אמצעי הכיבוי עצמם משאירים נזק סביבתי מתמשך בעל השפעה על הבריאות של כולנו.

ברגעים אילו מוטלים מהאוויר מאות ואלפי טונות של קצפי כיבוי ומעכבי בעירה על מנת להילחם באש המשתוללת באזור ירושלים והשפלה. במחקר חדש של מרכז טאוב אנו עוסקים בהערכת הנטל הבריאותי והכלכלי של חומרים המשמשים לכיבוי שריפות ממשפחת ה [1]PFAS, חומרים רעילים לסביבה ולגוף האדם. חומרים אילו משפיעים על מגוון מערכות בגוף ונמצאו כגורמים לסרטן הכליה, סרטן האשכים, לחץ דם גבוה, עודף כולסטרול בדם ומשקל לידה נמוך.

לכן עולה השאלה האם החומרים הללו משמשים לכיבוי האש המשתוללת ברגעים אילו. התשובה הקצרה היא – לא. בשטחים פתוחים, שירותי הכבאות בישראל משתמשים בעיקר במים ובקצף כיבוי אש מסוג Class A. קצף זה יעיל במיוחד לכיבוי שריפות של חומרים אורגניים כמו עצים, עלים ועשבים, המהווים את מרבית חומר הבעירה בשריפות יער וחורש. במקרים של שריפות גדולות, נעשה שימוש במטוסי כיבוי המטילים חומר מעכב בעירה בשם פוס-צ'ק (PHOS-CHEK® LC95A-Fx). בחשיפה קצרה חומר זה עלול לגרום לגירוי של העור, העיניים ומערכת הנשימה אך ככלל אינו נחשב מסוכן, אינו רעיל ואינו מסרטן, והוא מסייע למנוע את התפשטות האש. עם זאת, בחשיפה ממושכת או חוזרת יש ללבוש ציוד מגן.

התכונות הכימיות של כימיקלים מקבוצת PFAS ארוכות שרשרת, מאפשרות לחומרים אילו להיות יעילים בכיבוי שריפות דלקים ושמנים, אותן לא ניתן לכבות במים, ולכן חומרים אילו מצויים בעיקר באזורים של שדות תעופה, תעשייה ואזורי אחסון דלקים. עם זאת, היום השימוש בתרכובות הרעילות ביותר אסור ע"פ אמנת שטוקהולם ומדינות רבות אסרו את השימוש בהן. במקומן נעשה שימוש בתרכובות PFAS קצרות שרשרת אשר פעולתן דומה אך הן פריקות יותר בסביבה ובגוף האדם ולכן רעילות פחות או בקצפי כיבוי שאינם מכילים פלואור.

לאור הצפי לתדירות גוברת של שריפות עקב אירועי מזג אוויר קיצוניים הקשורים בשינוי האקלים, ישנה חשיבות השימוש בחומרים לא מזיקים לכיבוי שריפות אילו.

[1]Perfluorinated Alkyl Substances –  תרכובות עם 8 פחמנים ומעלה מותמרות בפלואור.