ריכוז נתונים על מספר המאושפזים בבתי החולים מתחילת מלחמת "חרבות ברזל"

נתוני משרד הבריאות מציגים את מספר המאושפזים הכולל מתחילת המלחמה, מספר המאושפזים החדשים ומספר המאושפזים במצב קשה. פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב ומנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב עוקב אחר מצבה של מערכת הבריאות בישראל בצל המלחמה ומתייחס לנתונים. "ישראל נמצאת באחת התקופות המאתגרות בתולדותיה ואיתה גם מערכת הבריאות. מספר הפצועים וההרוגים שהמערכת מתמודדת איתו הוא מעל לכל תרחיש חירום, ולמרות זאת המערכת על כל חלקיה מגיבה באופן מעורר השתאות".

פרופ' דוידוביץ' מדגיש כי יש חשיבות עליונה לאינטגרציה מרבית בין כל חלקי המערכת ­– מערכת האשפוז, מערך הטיפול בקהילה, בריאות הציבור ובריאות הנפש – בעיקר בעת הזאת. "בישראל יש כיום, מעבר להרוגים, לפצועים ולחטופים, עשרות אלפי עקורים מביתם, אשר חייבים לקבל מענה כוללני. לצערנו הפערים שקיימים בשגרה בין אזורים שונים בישראל ובין חלקי המערכת השונים באים לידי ביטוי ביתר שאת בתקופת מלחמה. המערכת מנסה לגשר על הפערים האלה, אבל היא מתוחה עד הקצה מבחינת כוח אדם, כאשר בתחומים שונים כמו בריאות הנפש המצב חמור במיוחד ואל לנו  לשכוח את העומס הרגשי של הצוותים, כולל אלו שעסוקים בעבודה הקשה של זיהוי גופות. למרות זאת, אסור להסתפק במענה לפגיעות הפיזיות בלבד אלא חייבים להביא בחשבון גם את ההיבטים הנפשיים והחוסן הקהילתי".

פרופ' דוידוביץ' השתתף השבוע בפגישה שהתקיימה במטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים עם נציגים של ארגון הבריאות העולמי, ובה הם שמעו מנציגי המשפחות את סיפורם האישי. "נעשים מאמצים בין-לאומיים מול כל קהילת הבריאות העולמית, בדגש על הצלב האדום וארגון הבריאות העולמי, לתת לחטופים מענה רפואי, לספק מידע למשפחות שנמצאות במצב של חוסר ודאות נורא ולהחזיר את החטופים הביתה כמה שיותר מהר. אני מקווה שהקשרים שטיפחנו במשך שנים עם ארגון הבריאות העולמי יניבו עשייה בפועל, ולא רק הצהרות".