מהי תוחלת החיים הממוצעת של כנסת בישראל?

07.02.2023

חודשיים לאחר "הולדתה" של הכנסת ה-25 בדקנו במרכז טאוב מהי תוחלת החיים של כנסות ישראל ואיפה היינו אמורים להיות היום לו תוחלת החיים הייתה כמצופה

המדד הנפוץ ביותר לבריאות הציבור בדמוגרפיה הוא "תוחלת החיים בלידה", אומדן של שנות החיים הצפויות לאדם שנולד היום. כידוע, תוחלת החיים של ישראלים גבוהה בסטנדרטים בין-לאומיים – אנחנו חיים זמן רב יותר מחברינו בלפחות 180 מתוך 196 מדינות העולם.

על פי אותו המדד, בית המחוקקים הישראלי הרבה פחות בריא. כהונתן של 20 הכנסות הראשונות, מינואר 1949 עד אפריל 2019, נמשכה בממוצע 1,282 ימים, או כ-3.5 שנים. מדי פעם כנסת "נפלה" אל מתחת לתקן הזה באופן מובהק. הכנסת הראשונה כיהנה 916 ימים, הרביעית 651 ימים, וכהונתה של כנסת מס' 19, שכמו בישרה על העתיד לבוא, נמשכה 784 ימים. עם זאת, משך הכהונה הכללי היה יציב למדי: 17 מתוך 20 הכנסות הראשונות היו בטווח של סטיית תקן אחת (273 ימים) מהממוצע, ורק אחת מהן – בתיאום מושלם עם הציפיות הסטטיסטיות – התרחקה מהממוצע ביותר משתי סטיות תקן.

מאז 2019 צנחה בחדות תוחלת החיים של הכנסת הישראלית. הכנסת ה- 21 ו-22 היו יותר מ-4 סטיות תקן מתחת לממוצע – כל אחת מהן שרדה פחות מ-170 יום – והכנסת ה-23 הייתה יותר מ-3 סטיות תקן מתחת לממוצע. כמובן שאלה אומדני חסר של התופעה. מעשית, אורך חיים מוגבל שכזה פירושו שהכנסת לא שרדה את גיל הינקות; הניסיונות להקים ממשלה לא צלחו וחברי בית המחוקקים יצאו לסבב בחירות נוסף.

אילו עמדה תוחלת החיים של הכנסת בשנים האחרונות על 3.5 שנים בממוצע כל אחת, היינו עכשיו בחודשים הראשונים של כנסת מס' 22. במקום זאת הואצנו לכנסת ה-25, שאותה היינו אמורים לקדם בברכה רק באביב 2033!